לאחר לא מעט מחלוקות, שינויים ודחיות, ב-26 באוקטובר 2017 נכנסו לתוקפן באופן סופי תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט בישראל. מטרתן של התקנות היא לאפשר לבעלי מוגבלויות – לרבות עיוורים ואנשים הסובלים מבעיות מוטוריות – לגלוש באינטרנט ולהפיק ממנו את המירב, בדיוק כפי שמתאפשר לאנשים ללא מוגבלות. תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט בישראל מעוגנות לפי תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי.
התקנות הישראליות מושתתות בבסיסן על התקנות של ארגון W3C הבינלאומי. אתרי אינטרנט העומדים בדרישות שמכתיבות התקנות מאפשרים שימוש מלא וחסר פשרות באתרי אינטרנט גם לבעלי מוגבלויות, וזה כולל בין היתר תמיכה בקוראי מסך, תפעול האתר באמצעות המקלדת בלבד, הוספת חלופות טקסטואליות לקטעי וידאו ושמע, שימוש בפלטת צבעים בניגודיות גבוהה, הגדלה והקטנה של טקסטים, ועוד.
אי עמידה בתקנות הנגישות, מעבר להיבט החברתי והתדמיתי, עשויה להוביל גם לתביעה משפטית על ידי בעלי המוגבלויות ובאי כוחם. העונש הכספי שביכולתו של בית המשפט להטיל על בעליו של אתר אינטרנט שאיננו מונגש על פי התקנות יכול להגיע לסכום של עשרות אלפי שקלים, גם בלא הוכחת נזק מצד התובעים.
במאמר זה ננסה לענות בתמציתיות על 5 שאלות נפוצות של בעלי אתרים בישראל בנושאי נגישות באינטרנט.
מדובר לכאורה בשאלה פשוטה, אך התשובה עבורה די מעורפלת. מהותו של אתר נגיש כבר ברורה לנו: עלינו לאפשר לאתר האינטרנט שלנו לספק את המידע במלואו לכל דורש. יש רשימת דרישות מאד מפורטת, יש מי שיבדוק את האתר שלנו ויכתוב דו"ח ליקויים, יש מי שיקבל את הדו"ח ויבצע את ההנגשה בפועל, אולם דבר אחד מאד חשוב דווקא חסר: גוף מוסמך שיעניק אישור לכך שאתר האינטרנט שלנו מונגש.
נכון להיום, בישראל אין גוף או גורם רשמי כלשהו שיכול להעניק אסמכתא לאתר נגיש. המשמעות: במקרה של הגשת תביעה, בתי המשפט יסתמכו ככל הנראה על תקדימים ופרשנויות. אז מה עושים? משתדלים ומנסים כמה שאפשר. לאחר מילוי כל (או רוב) הדרישות, עלינו להוסיף לאתר, במיקום בולט ונראה לעין, הצהרת נגישות המספרת על התהליכים שבוצעו באתר האינטרנט שלנו במסגרת התקן. להצהרה יתווספו פרטיו של ממונה נגישות שאליו יש לפנות אם יתגלו ליקויים.
לפני שנענה על השאלה הזו, התשובה המידית והבלתי פורמלית שלנו היא כן. על פי הנתונים שמספק איגוד האינטרנט הישראלי, 25% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות פיזית כלשהי – משמע, כל אדם רביעי יזדקק ככל הנראה לסיוע בהפעלת אתר האינטרנט שלכם.
באיגוד האינטרנט הישראלי יצרו שאלון אינטראקטיבי שמטרתו לענות על השאלה הזו באופן פורמלי. ההיבטים הנבחנים הם מועד הקמתו של האתר, המחזור הכספי הממוצע של הגוף שעומד מאחורי האתר, וכמובן – מקום פעילותו של העסק ואוכלוסיית היעד שלו. לחצו כאן למעבר לשאלון וקבלת תשובה מידית.
אינכם בטוחים כיצד לענות את השאלון? רוצים לקבל חוות דעת נוספת? פנו אלינו לייעוץ מקדים ללא תשלום.
אם על פי השאלון נקבע שעליכם להנגיש את אתרכם, או אם ברצונכם לעשות זאת בכל מקרה, ישנו תהליך מקובל הכולל חמישה שלבים:
על התהליך הזה מומלץ לחזור אחת לארבע שנים, שכן אתר אינטרנט הוא דבר מאד דינאמי, וככזה – הוא מרבה להשתנות.
כן ולא. ניתן למצוא ברשת המון פתרונות לנושאי נגישות האתרים, לרבות תוספים וקטעי קוד שמתלבשים על האתר שלנו והופכים אותו לכאורה לנגיש. למה לכאורה? ובכן, התקן מציג רשימה ארוכה מאד של דרישות, ולצערנו – מרבית הפתרונות הקיימים ברשת, גם אלו שניתנים בתמורה לתשלום, לא מסוגלים לענות על כולן. התוספים הללו בהחלט יכולים לבוא כהעשרה או כפתרון חלקי, אך לא כפתרון מקיף.
חשוב להבין שנגישות אתרים זה הרבה יותר משליטה על גודלו של הטקסט או על צבעי הרקע, שכן ישנן לא מעט פעולות שחייבות להתבצע מאחורי הקלעים באופן מותאם וייחודי לכל אתר ואתר. לדוגמה:
כמו כל שאלה שתעסוק במחירים, גם כאן התשובה תהיה מפותלת ורבת משתנים. זה תלוי בראש ובראשונה בגודלו ובמורכבותו של אתר האינטרנט, במועד ביצוע ההנגשה (האם כבר בשלבי הבנייה, או לאחר שהאתר כבר נמצא ברשת), וכמובן שגם במקצועיותם וניסיונם של אנשי המקצוע שתבחרו לביצוע המשימה.
מסקר שביצע איגוד האינטרנט הישראלי ב-2017 בקרב בעלי אתרים שהתבקשו לבצע הנגשה, עלה שכ-15% מבעלי האתרים החליטו (לאחר שבדקו את המחירים) לא לבצע הנגשה על פי התקן משום שהצעות המחיר שקיבלו היו יקרות להם מדי. ואולם, הרבה מים עברו בנהר מאז 2017: המודלים כבר מוכרים, התהליכים עצמם אף השתכללו, וניתן לומר שהיום המחירים כבר יותר נוחים משהיו בעבר.
תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט בישראל חשובות מאד מבחינה חברתית, מבחינה עסקית ואף מבחינה חוקית ומשפטית. אם אתם בעלי אתר באינטרנט כדאי לבדוק האם הוא נגיש או לא – ולפעול בהתאם.
זקוקים למידע נוסף? מעוניינים בחוות דעת? פנו אלינו לייעוץ מקדים ללא תשלום.
